כתב העת המדעי החשוב Plos One דיווח בימים אלה כי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לחשוף כתובת עברית מימי ממלכת יהודה (בית ראשון) על גבי שבר חרס שנחפר בשנות ה-600 בתל ערד.
בתל ערד הייתה מצודה צבאית בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה, מבצר בשטח של כשני דונם, ששירתו בו כ-20 עד 30 חיילים.
בשטח נמצאו הרבה חרסים ששימשו לתכתובת יומיומית. כל כתובות ערד נחקרו ביסודיות מאז שנות ה-60 וחלקן מוצגות בקביעות במוזיאון ישראל. בשנים האחרונות פותחה שיטת צילום מולטיספקרטלית חדשה, שמחלקת את אורכי הגל הנראה לפלחים עדינים ומדויקים יותר, ומוסיפה אורכי גל שמחוץ לתחום הנראה, כמו אור אינפרה אדום. בצילומים אלה אפשר לראות גם את הכתובות הדהויות שהעין האנושית פספסה עד כה.
בצילומים נמצאה כתובת חדשה לגמרי, שישבה חמישים שנה במוזיאון ואף אחד מהמומחים לא ראה שהיא שם. הכתובת מופיעה על גבי חרס המתוארך למאה הששית לפני הספירה, סוף תקופת ממלכת יהודה. בתל ערד הייתה בתקופה זו מצודה צבאית, ששמרה ככל הנראה על גבולה הדרומי של הממלכה.
אותיות ומילים נוספות נמצאו בכתובת על צדו האחד של החרס, ושלוש שורות על צדו האחר, שנחשב לריק. שעוסקות במשלוח אספקה ליחידה צבאית.
בכיתוב מבקש חנניהו ממצודת ערד, מאלישיב אושיהו בבאר שבע, שהיה ככל הנראה אפסנאי המצודה, שישלח בדחיפות יין לחיילים הצמאים במצודה, באמצעות השליח גאליהו.
הכתובות מתוארכות לתקופה קצרה בשלב האחרון בתולדות המבצר, ערב חורבן הממלכה בידי נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס.
צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב
את המחקר הבינתחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית וד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהחוג לארכיאולוגיה, תחת הנחייתם של פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. למחקר היו שותפים גם מיכאל קורדונסקי ופרופ׳ מורי מוינסטר מהחוג לפיסיקה, פרופ׳ אלי טורקל ופרופ׳ דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית, ופרופ׳ בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה.